אופיר

 

ממה שכתבתי לקבוצה, אני מניחה שיכולת לחוש משהו מתחושותי אחרי ובמהלך הטיול שלנו

מסע, הייתי אומרת, כי מאורעותיו והשלכותיו היו רבי השפעה

חזרתי עם רגשות מורכבים ומחשבות רבות

פגשתי אנשים מחויבים לאורחות חייהם ולמזונם, וזה הרגיש לי מכאיב לראות כמה אני כלכך קשת התמודדות

פגשתי אנשים פתוחים וחברותיים, בטוחים ונינוחים, וזה הדגיש את חובר בטחוני ואת יכולתי למצוא מקום ביניהם

אני יודעת שזה לא נראה כך אבל  זה מה יש בפנים. בתוך תוכי

אבל הראיות והתובנות  האלה הביאו אותי לחשוב שאין סיבה שלא אוכל לעלות מדרגה בהשתדלותי

ואני יותר מחויבת למזוני ולדרך צריכתו וכן לפעילות הגופנית שלי ולדרך החשיבה שלי

 

וכאן משמעותו העיקרית של המסע הזה. מסעה של נפשי התועה.....

 

אני עומדת מול הקשיים שלי באכילה , משתדלת וגם נכנעת אבל בגבולות מוגדרים יותר

הנה שטחתי בפניך את מעמקי -משום שהמסע הזה כל כך היה משמעותי להם.

 

ומכאן - לעניין עצמו:

אפשר שאחזור על דברי אחרים  ואעשה זאת בקצרה :

- אהבתי את פעילות הבקר שלך והצטערתי כשלא התקיימה

- אהבתי את ההרצאות שלך בדרך. הן היו מעניינות, ענייניות ומרעננות את הזכרון

- הדפים שחילקת לנו והטקסטים שקראנו היו חומר מצוין למחשבה. הנסיכה על העדשה והמודט המופרע - היו קטעים שהשפעתם עלי משמעותית

- היה לי קושי עם כמויות האוכל הגדולות וזמני הארוחות. מניחה שאם היינו מסתפקים בשתי ארוחות מסודרות ואחת מאולתרת באופן אישי

- מסכימה עם מי שכתב שהגיוני לקיים טיול כזה בנחת ולא בריצה, להיות במקום ולחוש אותו זה הרבה יותר מספק ומעשיר מאשר רק לעבור בו. יש אמת ב״תפסת מרובה ...״. הצורך להספיק - הוא לא הצורך שלי כשמדובר בטיול חו״ל. יש לי די והותר מזה בחיי היומיום שלי...

 

ומה שאני רוצה לומר לך יותר מכל

תודה ענקית

על מי שאתה 

ומה שאתה 

ואיך שאתה

 

נורית

 

Facebook

כניסה / התנתקות

על מנת ליהנות מהתוכן שביקשת, כמו גם מכל מה שהאתר מציע בחינם, יש להירשם פעם אחת לאתר
להרשמה ראשונה לאתר לחץ כאן