טיול לסרדיניה – אוקטובר 2012

 

אני כותב את הבא להלן מתוך הערכה רבה ליוזמה ולביצוע בהפקה של טיול כזה.

אני מבקש להעלות על הכתב מחשבות והרהורים שעלו בי, תוך כדי הטיול ואחריו, כדי שנדע להפיק את המיטב ממה שהיה וגם ממה שיהיה.אני אמנם כותב בשמי, אך שרה שותפה מלאה לכל דעותיי והשגותיי.

 

לטיול יש כותרת: "סרדיניה למיטיבי חיים"

ויש לו גם חסות: סדנת הבריאות של אופיר פוגל.

שני אלה מייחדים אותו מכל טיול מאורגן אחר שמתקיים באזור זה או אחר.

 

לי אין ספק שהיה טיול נפלא. הגענו למקומות וחווינו חוויות שלא היו מתאפשרים בטיולים מאורגנים רגילים.

לא בדקתי היכן היינו ומה עשינו ביחס לתכנית המקורית. אינני מייחס לזה חשיבות.

אני מנסה לבדוק "מה היה לנו" רק מתוך ההתבוננות ביעד ששמנו לעצמנו בסדנה והוא: שיפור מדדי הבריאות שלנו, תוך צמצום או הימנעות מלקחת תרופות.

כמובן שאריכות ימים במצב בריאותי סביר היא המטרה של הסדנה...

 

מבחינתי, רגעי השיא היו במפגשים עם הקשישים.

לא הרגשתי צורך לשאול שאלות. השיחה, שמטבעה היא אמצעי קשר בין אנשים, ושאי אפשר לוותר עליה, נחוותה אצלי כאמצעי המשאיר את הקשר שטחי למדיי.

אני הרגשתי חוויה רגשית, שאינה ניתנת לתיאור. ניסיתי, באופן מדיטטיבי, לצלול לתוך נפשו של הקשיש ולחוות אותה מבפנים. הביטוי "אין מילים" ממש נוצר לרגעים כאלה.

גם כעת, כשאני נזכר ברגעים קסומים אלה, אני חווה מעין מחנק בגרון...

 

אני סבור שיחסי גוף-נפש תקינים נובעים מהפרשנות החיובית, שאנו יכולים להעניק לכל מה שקורה לנו בחיים, גם לגבי נושאים שאינם נעימים לנו.

גם בסדנאות שאתה מעביר, אופיר, אני מייעץ לך לתת לנושא זה חשיבות רבה יותר, כי אי אפשר להגזים בחשיבות הנושא.

 

חוויתי את חברי הקבוצה כאנשים, שאכן יש להם מכנה משותף. אנשים שאיכות החיים היא מעניינם, כל אחד על פי דרכו, יכולתו ופרשנותו. גם הציניקנים שבינינו קלטו את האווירה, ו"זרמו" אתה בהצלחה מעוררת התפעלות.

 

אני רוצה לשבח את חוש ההומור שדבק באנשי הקבוצה לאורך כל הדרך, ואשר גם הנהג שלנו, נינו, שהתייחס אל האוטובוּס כאל אוטוסוּס, תרם לה רבות.

 

תודה מיוחדת ליעל שהתמודדה עם קשיים בלתי צפויים לא מעטים, ניווטה את הטיול ביד רמה, והפליאה בהסבריה בכל מקום ובכל נושא.

אני מלא פליאה, כיצד אפשר ללמוד ולזכור את שמות חברי כל קבוצת טיול במהירות כזאת, ולדעת כל כך הרבה פרטים על ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והחיים בכל מקום ומקום, וגם להעביר אותם לקבוצה בצורה מעניינת.

אני משוכנע, שאילו יעל הייתה מוציאה אותנו ממצרים, במקום משה, היינו חוסכים 40 שנות נדודים במדבר......

 

ולאופיר, יישר כוח מיוחד על החזון, על היזמה ועל ההעזה. הבטחת וקיימת.

אני מאחל לך שתזכה להעביר סדנאות רבות ככל האפשר, עד 150 (לא סדנאות!  שנים!)

הלוואי ובזכותך נזכה ל –Blue Zone תוצרת כחול לבן, כאן בגליל.

 

אחת התובנות המשמעותיות ביותר שקבלתי בחיים שלי מתבססת על משפט שגור האומר:

 

בחיים צריך לדעת לקחת ולתת

 

והפרשנות שלי למשפט זה היא:

 

לקחת אחריות ולתת מרחב

 

באהבה לכולם,

 

יוסי פלג

Facebook

כניסה / התנתקות

על מנת ליהנות מהתוכן שביקשת, כמו גם מכל מה שהאתר מציע בחינם, יש להירשם פעם אחת לאתר
להרשמה ראשונה לאתר לחץ כאן