לפני הנסיעה חברה טובה שאלה אותי אם אני לא חוששת מהבילוי הצפוף והמשונה הזה בסרדיניה. אמרתי לה שאת החששות שלי אני הופכת לחשיש. אני מתכננת להיות מסטולה רוב הזמן, לראות, להכיר, לצחוק ולבכות מהתרגשות, ושאני מאמינה שיהיה טוב.

עכשיו, כשהגיע זמן המחשבות המסכמות, בהחלט הגשמתי++ את שקיוויתי: יין מזן הקנונה שזרם בעורקי דאג שאהיה מבוסמת רוב הזמן, הבדיחות מזן צביקה יוסי גילי וכל השאר דאגו שהחיוך הפנימי יצא לאור, המפגש  עם הסרדים הצעירים בני ה +100- הזיל דמעות התרגשות מעיני, ובנוסף למפגש עם איוו, נינו, פאולינה, ד"ר ססטו, פרופ' קוקה ופרופ פס הכרתי גם אנשים טובים מישראל. 

אבל יותר מכל, זכיתי להיות חלק מהגשמת החלום שלך אופיר.

ובעניין הזה, אני מרגישה ששיחת הסיכום המקוצרת לא היתה תמורה מספקת להשקעה בחוויה התרכיזית בסרדיניה  וחשבתי שכדאי לנו לארגן מפגש 'שלאחר עיכול' בהמשך הזמן.

אם לא יצא להפגש, חיוך וחיבוק לכל מי שלא נפרדתי ממנו בשדה התעופה בגלל העייפות וכובד המזוודה (3 ק"ג פקוריני יין וכביסה מלוכלכת)..

שבת שלום

חגית

 

Facebook

כניסה / התנתקות

על מנת ליהנות מהתוכן שביקשת, כמו גם מכל מה שהאתר מציע בחינם, יש להירשם פעם אחת לאתר
להרשמה ראשונה לאתר לחץ כאן